חלוקת נכסים בהליכי פירוק חברה

דיני פירוק חברות עוסקים בסיום חייה של חברה ובאופן בו ניתן לפרק אותה. דיני הפירוק בוחרים בדרך של חלוקת נכסים לזכאים מחוץ לחברה ולבסוף חיסול החברה כאישיות משפטית נפרדת. היבט חשוב מאוד בהליך הפירוק הוא אופן חלוקת הנכסים. המטרה של פירוק חברה היא לנצל את הנכסים והמשאבים הכלכליים הנמצאים ברשותה על מנת לכסות חלק מקסימאלי מהחובות. השאלות העולות הן כיצד ראוי לחלק את נכסי החברה, מי זוכה לקדימות ומהו סדר העדיפויות.

נכסי חברה העומדת לפירוק אינם מספיקים על מנת לכסות את כל חובותיה. הנחה זו נגזרת מתוך הבקשה של החברה להיכנס אל תהליכי פירוק, משום שאם היה ברשותה את הנכסים המתאימים סביר להניח כי לא הייתה בוחרת להתפרק. יתרה על כך, אישור על הליכי פירוק חברה במסלול הרגיל או במסלול המקוצר מתקבל רק לאחר הצהרה על כושר פרעון ולעיתים על חדלות כושר פרעון. על כל פנים, כלל הנושים או אחוז ניכר מתוכם צפויים לאבד חלק כלשהו מהחוב שלהם בשל תהליכי הפירוק. נושים אלו ציפו לקבל את מה שמגיע להם לפני שהחברה הפכה חדלת פרעון. סדר העדיפויות של הנושה בפירוק הוא זה שיקבע האם החוב יוחזר במלואו, בחלקו או כלל לא.


עיקרון העדיפות

כלל העדיפות המוחלטת קובע כי קיימות דרגות שונות של נושים. נכסי החברה מחולקים לאחר הכרזה על פירוק מרצון לנושים בדרגה הגבוהה ביותר, ולאחר שנפרע חובם יכול המפרק לעבור לדרגה הבאה ולחלק גם להם את החובות שנותרו. במידה וקופת הפירוק מתרוקנת לפני שהמפרק מגיע אל אחת הדרגות, הנושים לא מקבלים דבר. יחד עם זאת, ניתן להתעודד מכך שסדר העדיפויות נקבע בדין.

1. הראשונים בסדר העדיפויות הם בעלי זכות קניין קבועה. מבחינת החלוקה הפנימית, בעלי זכות "שעבוד ראשון" על נכס מממשים ראשונים את הזכאות שלהם. לאחר מכן מכוסים חובות מבוטחים בשעבוד קבוע ולבסוף בעלי שעבודים מיוחדים הכוללים סוגים מסוימים של זיקות לנכס.

2. הדרגה השנייה כוללת תשלום על הוצאות הפירוק. אלו כל ההוצאות הכרוכות בעצם קיומם של הליכי הפירוק, כגון מימוש נכסי החברה, הוצאות לטובת כונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט ושכר מפרק.

3. הדרגה השלישית מתייחסת אל חובות בדין קדימה ובהם נכללים הוצאות על שכר עבודה, כספים שהחברה ניכתה מעובדיה כדי להעביר למס הכנסה, מיסים עירונים וארציים ודמי שכירות של שנה לפני תחילת הפירוק.

4. הדרגה הרביעית בסדר העדיפויות של חלוקת נכסים במהלך פירוק חברה היא חובות מבוטחים בשעבוד צף. מבחינה משפטית, שעבוד צף נובע מחוזה בין חברה לבין נושה והיא נפוצה באגרות חוב. הצדדים מגדירים את הנכסים שעליהם חל שעבוד צף ולאחר התגבשותו הוא הופך לשעבוד קבוע. בשלב הזה הנושה יכול להיפרע מנכסי החברה כבעל זכות קניינית.

5. הדרגה החמישית כוללת תשלומים בגין חובות רגילים, הכוללים את כל חובות החברה שאינם מובטחים או מועדפים.

6. הדרגה האחרונה היא בעלי המניות אשר זכאים לחלוקת יתרת הנכסים רק לאחר סילוק כל החובות לנושים. ההיגיון המשפטי מאחורי דרגה זו רואה בבעלי המניות אחראיים במידה מסוימת למצבה של החברה. יתרת הנכסים מחולקת בין בעלי המניות לפי חלקם היחסי בהון המניות של החברה.

לקראת סיום, חשוב לציין כי מלבד עיקרון העדיפות יכול בית המשפט לחלק נכסים על פי עקרון השוויון. בעקרון מן הסוג הזה הנכסים מחולקים בין נושים באותה דרגה ובאופן יחסי לשיעור החוב שהיה בידי כל אחד מהם.


שם מלא:

טלפון:

אימייל:

פנייה בנושא...