הליכי פשיטת רגל בישראל

דיני פשיטת רגל מיועדים עבור אדם אשר אינו מסוגל לשלם את חובותיו. הישות הסטטוטורית המקפחת על הליכים מן הסוג הזה הוא הכונס הרשמי באגף האפוטרופוס הכללי. עם זאת, יש לציין את החשיבות של מעורבות עורך דין בהליכים. ללא עורך דין קשה לעמוד בהנחיות החוק ולנצל את היתרונות העומדות לרשות נושים וחייבים המוכרזים בתור פושטי רגל.

הצורך בפיקוח של הכונס הרשמי באגף האפוטרופוס הכללי נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פרעון מעורבים צדדים רבים. העניין ההדדי והאינטרסים המנוגדים עשויים ליצור לא מעט מחלוקות מנהלתיות וכספיות. כתוצאה מכך החליט המחוקק על הקניית סמכויות עבור הכונס הרשמי, שהוא גורם נייטרלי ואובייקטיבי. הכונס הרשמי מתפקד בתור נאמן כל עוד לא ממונה נאמן אחר. במידה ומונה נאמן, הכונס הרשמי מפקח על פעולותיו. בכל מקרה, לבית המשפט המחוזי ניתנת הסמכות לדון בעניינים מן הסוג הזה ולבאר ניגודים העולים כתוצאה מההליכים.


מטרות התהליך

יש מספר מטרות אותן ניתן לזהות בהליכי פשיטת רגל. ראשית, הליכים אלו מיועדים על מנת לכנס את נכסי החייב ולחלק אותם בדרך הזולה והיעילה ביותר. שנית, המטרה היא לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לקבל הפטר. לאחר קבלת ההפטר רשאי החייב לפתוח דף חדש וללא התחייבויות קודמות.

במילים אחרות, החוק מבין את המורכבות של מצבי פשיטת רגל ולכן מקנה יתרונות וחסרונות עבור כל אחד מהצדדים המעורבים. התכלית הראשונה של החוק עוסקת באינטרס של הנושים ובאופן בו הם יכולים לממש את חובות החייב. הנושים מעוניינים בכיסוי מלוא החובות המגיעים להם, בעוד החייב רוצה להשיג את ההפטר מוקדם ככל האפשר. שתי המטרות מתנגשות כאמור אחת עם השנייה ולכן יש צורך במנגנון משפטי מסודר ומאורגן. דיני פשיטת רגל יוצרים איזון לאכיפה קולקטיבית של זכויות נגד רכושם של חייבים, במקביל לאפשרות להביא לשמיטת חובות על ידי מתן צו הפטר.


בקשה למתן צו כינוס

את הבקשה בגין פשיטת רגל ניתן להגיש על ידי הנושה או על ידי החייב עצמו. ברוב המקרים הבקשה מוגשת על ידי החייב, אשר מעוניין להגיע להסדר ולקבל הפטר מהחובות איתם הוא נאלץ להתמודד. הבקשה מוגשת על יסוד מעשה שביצע החייב המהווה עילה מקובלת. בין מעשי פשיטת רגל נכללים על פי סעיף 5 בחוק מעשים כגון העברת מרמה, התחמקות מנושים, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו בהוצאה לפועל ועוד.

מבחינת נושה, הוא יכול להגיש בקשה נגד חייב רק בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודה. בין התנאים ישנה דרישה שגובה החוב לא יהיה נמוך מסכום מסוים המתעדכן על פי החוק, החוב יהיה סכום קצוב בכסף ושמעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע שלושה חודשים לפני הגשתה. תנאי נוסף הוא התקיימות של זיקת מגורים או זיקה עסקית בין החייב למדינת ישראל.

לאחר עיון של בית המשפט בבקשת פשיטת רגל שהגיש החייב ובתגובת הכונס הרשמי, הוא מוסמך לתת צו לכינוס נכסים. צו הכינוס למעשה מעביר את נכסי החייב לפקודתו של הכונס הרשמי וזאת עד שיתברר אם החייב הגיע לפשרה או הסדר עם נושיו. במקרים בהם מוגשת הבקשה על ידי נושה, בית המשפט מקיים דיון בנוכחותו, בנוכחות החייב ובנוכחות הכונס הרשמי ורק לאחר מכן מחליט האם לחתום על צו כינוס. לאחר שניתן צו כינוס לא יכול הנושה לפתוח בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים נגד החייב. גם כאן נדרשת התערבות של עורך דין מומחה, מקצועי ומנוסה.


שם מלא:

טלפון:

אימייל:

פנייה בנושא...