בן ממשיך על פי תקנות האגודות השיתופיות

תקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג – 1973, קובעות את היחס הנכון אל בן ממשיך. תקנות אלו מגדירות בראש ובראשונה מונחים מרכזיים הקשורים אל ההתנהלות במושב או במשק חקלאי סביב המעמד המשפטי של בן ממשיך. כפי שניתן להבין מתוך התקנות, קיבוץ הוא כל אגודה להתיישבות שהיא ישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו. החוק מכיר בבעייתיות של הגדרה צרה זו ולכן מוסיף כי קיבוץ הוא אגודה המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקנין. מטרותיו של הקיבוץ אמורות להיות עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך. יש לציין כי התייחסות זו אל הקיבוץ מעלה בשנים האחרונות לא מעט שאלות חברתיות. רוב הקיבוצים בישראל אינם פעילים בדיוק על פי ההגדרה הזו ולכן חשוב להבין איך ומתי ניתן ליצור מצב של בן ממשיך.


מהו בן ממשיך?

ההגדרה החוקית היא לבן אחד בלבד, בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של אחד ההורים, או לחילופין כתוצאה מירושה וצוואה, במשק חקלאי. בעלות זו יכולה על פי התקנות לבוא לידי ביטוי גם בצורה של חכירה, חכירת משנה או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב. כשאין מוסד מיישב, בר-רשות הוא לתקופה בלתי קצובה של האגודה. עוד הגדרות המופיעות בתקנות האגודות השיתופיות הן לגבי תנועה קיבוצית, מושב עובדים, תנועה מושבית, מושב שיתופי, כפר שיתופי ומוסד מיישב. החוק מבחין בין כל אחד מהיישובים הללו הן מבחינה משפטית והן מבחינה מעשית וקונקרטית. ללא הבחנה זו קשה להיכנס אל עובי הקורה ולבדוק מהן ההטבות של בן ממשיך. מעבר לכך, החלק הראשון של תקנות האגודות השיתופיות מסביר כי בעל משק הוא כל מי שמחזיק כדין בעצמו או יחד עם אחרים במשק חקלאי כבעל, חוכר או חוכר משנה.


זכויות בן ממשיך

לא רבים יודעים זאת, אך זכויותיו של בן ממשיך נשמרות גם אם אחד מההורים חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר. מצבים מן הסוג הזה דורשים מעורבות של עורך דין המכיר את התחום ויודע כיצד להתנהל בו. מצד אחד, בן ממשיך זכאי לשורה ארוכה של הטבות ויכול להעביר לידיו את המשק. מצד שני, יש צורך בהתנהלות סביב הפטירה של אחד הצדדים ובדרישותיו הספציפיות לגבי העברת הנכס לדורות הבאים.


חברות באגודה ובני זוג

מבחינת היחס אל בן ממשיך ובת זוג, החוק קובע כי בן ממשיך הכשיר לפעילות במשק על פי תקנון האגודה יכול להגיש אל ועדת ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר. על בקשה זו להיות מנוסחת לפי התקנון ובצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך. במידה וועד ההנהלה מתנגד לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך וזאת תוך 45 יום לכל היותר. עם זאת, תקנות אלו לא אמורות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה, אלא אם כן נקבעו בתקנון הוראות ותנאים אחרים. בכל מקרה, הוראות תקנה זו יחולו בשינויים המחייבים על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק. גם עניין זה דורש לא מעט ניסוחים משפטיים מורכבים. בסופו של דבר, בן ממשיך הוא זכות חשובה הרלוונטית גם כיום. על מנת לנצל אותה יש להכיר את סעיפי החוק ואת התקנות ולפעול בליווי עורך דין.


שם מלא:

טלפון:

אימייל:

פנייה בנושא...