בן ממשיך וירושת משקים חקלאיים

ההתנהלות סביב משקים חקלאיים כפופה לתקנות האגודות השיתופיות. על פי התקנות הללו, בעל משק הוא מי שמחזיק בדין בעצמו או יחד עם אחרים במשק חקלאי כבעל, חוכר או חוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה אך לשנה לפחות. הדין הקובע את הבעלות הוא של המוסד המיישב או האגודה. לאחר מכן מזכירות התקנות מהו מעמדו של בן ממשיך, ומציינות כי מדובר על בן אחד בלבד, או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל המשק, לרבות בן זוגו. על אותו בן להחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו, או מכוח הירושה, במשק חקלאי. ההחזקה במשק היא בתור בעל, חוכר, חוכר משנה או כבר רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות. הגדרות אלו מעלות שאלות סביב ירושת משקים חקלאיים. כדאי להתייחס אל השאלות הללו על מנת להבין מהו בן ממשיך ומה הקשר בין מעמדו לבין שאר ההטבות במשק החקלאי.


מיסוי משק חקלאי

בראש ובראשונה, כדאי להתייחס אל בן ממשיך וירושת משקים חקלאיים בהקשר של מיסוי. זהו נושא מורכב ביותר הדורש ניסיון ומיומנות של אנשי מקצוע. ההבדלים בתשלום המס ודמי ההסכמה המועברים אל מנהל מקרקעי ישראל יכולים לנוע בין עשרות אחוזים. יחד עם זאת, בתכנון מס נכון של בן ממשיך ניתן להימנע מתשלומי יתר. במידה וההורים נפטרים ומשאירים צוואה על פיה המשק יימכר ויחולק בשווה בין האחים, יש לבדוק את כמות המיסים, את גובה מס השבח ואת אופן קביעת המחיר. עורך דין יכול לעזור בשלבים הראשונים של מתן תשובות לשאלות הללו ולהפנות את הבן הממשיך או את האחים אל קבלת ייעוץ מקיף.


מתי בן ממשיך מקבל את הזכויות?

עוד שאלה לגבי בן ממשיך מתעוררת בעת בניית בית בנחלה. המושג בן ממשיך נועד להסדיר את קבלת הבן הממשיך כחבר אגודה. מטרה אחרת של מעמד הבן הממשיך היא להסיר מכשולים מרצון ההורים להעביר את זכויותיהם במשק חקלאי. כמו כן, ילד המוגדר בתור בן ממשיך יכול להבטיח שהאגודה לא תערים קשיים כאשר יבוא לדרוש את הזכויות. מצד שני, אין תוקף למינוי בן ממשיך מבחינת הגורמים המיישבים כל עוד הם לא נותנים את הסכמתם מראש ובכתב. באופן עקרוני, בן ממשיך לא יכול להיות בעל זכויות בר רשות במשק ללא העברת הזכויות. באפשרות הראשונה, בעל הזכויות בחיים ולכן נדרשת הסכמה מראש ובכתב של המנהל וזאת בתנאי שהבעלים המציא את הסכמת האגודה. האפשרות השנייה היא שבעל הזכויות נפטר, ובמקרה כזה הן עוברות לבן או בת הזוג, גם אם המנוח השאיר ילדים. במידה ואין למנוח בן או בת זוג אך יש לו ילד אחד, הזכויות בר הרשות יעברו אליו בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק. אם בעל הזכות הותיר יותר מילד אחד, כל הזכויות עוברות לזה שמוכן לקחת על עצמו את תפעול המשק. במידה ואין הסכמה בין הילדים יש צורך בפנייה אל בית המשפט. בכל מקרה, ניתן למנות בצוואה רק את אחד הילדים אשר יקבל את המשק לאחר פטירת ההורים.


זכויות כחלק מהעיזבון

זכויות בר רשות במשק אינן חלק מהעיזבון של הנפטר. כל העברת זכויות בר רשות במשק חייבת להתבצע על פי הקבוע בחוזה המשולש, או בחוזה הדו צדדי. חוזה משולש נכרת בין מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב או האגודה, בעוד הסכם דו-צדדי נכרת בין מנהל מקרעי ישראל לאגודה בלבד.


שם מלא:

טלפון:

אימייל:

פנייה בנושא...