עריכת צוואה – מהצד השני של המטבע

סעיף 27 בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 עוסק בחופש של אדם לצוות –

"(א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.

(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.".

דבר זה, לכשעצמו, מיועד להבטיח כי הצוואה כולה נערכת ונחתמת ברצונו החופשי של העורך אותה, לא מופעלים עליו כל לחץ או השפעה והוא אינו עורך אותה בשל התחייבות כלשהי. אולם, אותו חופש לצוות גם עשוי להפוך לבעיה לא קטנה, מכיוון שאדם רשאי, על פי החוק, להוריש את רכושו, ממונו ונכסיו לכל מי שהוא רוצה לעשות זאת – לאדם זר לגמרי, לחברה או ארגון, למדינה וכד'. ואז, נוצרים מקרים, בהם בני משפחתו של נפטר / מוריש קשיש, מופתעים לגלות, כי הצוואה שהוא הותיר אחריו מורה כי כל רכושו יעבור לידי המטפל/ת שטיפל/ה בו לעת זקנתו, לרשות המקומית או לעמותה כלשהי שאנשיה הצליחו להתחבב עליו, בדרך זו או אחרת.

מצד אחד – המדובר ברצונו החופשי של אדם (וזו, למעשה, גדולתה העיקרית של הצוואה – להחליט, בעודך חי, בדיוק כיצד ולידיו של מי אתה רוצה שהרכוש שלך יגיע), מצד שני – מקרים כגון אלו עלולים לעורר יותר משמץ של חשד סביר כי הופעלה על האדם הקשיש השפעה בלתי הוגנת מצד האדם / הגוף היורש, וכי יורשיו על פי דין עלולים לצאת מקופחים בשל השימוש הגמיש מידע בעיקרון החופש לצוות.

מגיע לכם ייצוג הולם!

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת ולהעניק ייצוג משפטי חזק:

או