החוק מתייחס יחסית במפורש אל מקרים שבהם זוכים על פי צוואה רוצים לממש את זכותם בעיזבון. עם זאת, לא תמיד ניתן לעשות זאת בצורה עצמאית, ובכל מקרה כדאי להתייעץ עם עורך דין שמכיר את התחום ובקיא בו על כל היבטיו ופרטיו. הנה כל הפרטים בנושא
השוואה בין סוגים שונים של תקנות צוואות וירושות עוזרת לשפוך אור על האופן שבו גם הזוכים בצוואה צריכים לפעול. על פניו, היורשים החוקיים של אדם אמורים לקבל בקלות את חלקם בעיזבון. בפועל, קיימות נסיבות שונות שמשפיעות על האופן שבו מתנהלים מול בית המשפט, הרשם לענייני ירושה ושאר הגורמים הרלוונטיים.
מה קובע החוק?
החוק בישראל מציין במפורש יחסית מה דינם של הזוכים בצוואה. עם זאת, גם על פי החוק יש מקום לבחון כל מקרה לגופו. בשביל לעשות את זה, מפרידים בין יורשים שלא נקבע חלקם בירושה לבין יורש שנפטר לפני המוריש.
יורשים שלא נקבע חלקם בירושה יכולים להתייעץ עם עורך דין על מנת לממש את הזכויות שלהם. לפי החוק, אדם שציווה נכס או רכוש מסוים למספר יורשים אבל לא קבע מה יהיה החלק המסוים של כל יורש מתוך העיזבון – מחייב את חלוקת הנכס או הרכוש שווה בין שווה בין כל היורשים.
לשם השוואה, מצבים שבהם יורש נפטר לפני המוריש הם מעט מורכבים ורגישים יותר. כאן יש לבחון אחד משני מקרים: האם המצווה קבע אדם אחר שיירש במקרה והיורש המיועד ימות, או לא. במידה והמצווה לא קבע אדם אחר, החוק קובע שצריך לבדוק אם ליורש המיועד יש צאצאים שיזכו במה שהוא היה אמור לרשת לפי כללי הירושה על פי דין. אם ליורש המיועד אין צאצאים, החלק שלו עובר אל יתר היורשים על פי דין של המצווה.
מה ההבדל בין יורש פסול ויורש שהסתלק?
הקושי במימוש העיזבון על ידי זוכים בצוואה בא לידי ביטוי גם בנסיבות מורכבות של יורש פסול ויורש שהסתלק. ההבדל הוא שהמצווה יכול לכתוב צוואה ולהתייחס למקרה שבו היורש יהיה פסול מלרשת אותו, או אף לכתוב על יורש שהסתלק מחלקו בעיזבון באופן שלא לטובת בן הזוג, הילדים או האחים של היורש. כאן מתייחס החוק אל הסיטואציה בתור "יורש במקום יורש" ולכן צריך להתייעץ עם עורך דין.
אבל אם זוכה על פי צוואה נמצא פסול או הסתלק מחלקו בלי שהמצווה קבע אדם אחר, הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת. בשביל להחזיר לתוקף את הוראת הצוואה, יש לפנות באופן מסודר אל בית המשפט ולנסות לבסס את הטענה עם כמה שיותר עדויות, מסמכים, הוכחות, נימוקים, הסברים ודוגמאות.
תנאים לחלוקה מהירה וברורה של הירושה
רק מי שהיה בחיים בעת מות המוריש יכול לרשות אותו, למעט מקרים שבהם החוק קובע שמי שנולד בתוך 300 ימים לאחר מות המוריש ייחשב כמי שהיה בחיים בעת מותו. מכאן והלאה, צריך לבחון כל מקרה לגופו על מנת לשמור על תנאים לחלוקה מהירה וברורה של הירושה.
אם יש לך שאלות לגבי האופן שבו מותר או אסור לחלק צוואות וירושות, כדאי לך להתייעץ עם המומחים במשרד של עו"ד יריב ואקנין. אנו מכירים מקרוב את התחום ויש לנו ניסיון עשיר בהתנהלות מול גברים ונשים בטווח רחב של גילאים. כעת, כל שעליך לעשות הוא להשאיר פניה מסודרת באתר הרשמי ולהצטרף עוד היום אל משפחת הלקוחות המרוצים. כך נוכל לייצג את האינטרסים שלך היטב ולעמוד לרשותך בהקדם.