צוואה שבעל פה – האם היא אופציה קיימת אמיתית ותקפה?

ס' 23 בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 מתייחס לאפשרות של צוואה שאינה כתובה, כלומר – צוואה הניתנת בעל פה. וזו לשון הסעיפים הקטנים שבו –

"(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון – דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על-ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים."

צוואה בעל פה

מאחורי סעיף חריג-לכאורה זה ישנן לא מעט סיבות, אשר המרכזיות מביניהן מתייחסות לרצון למתן האפשרות לחולים ולקשישים לצוות את רכושם ולהוריש את נכסיהם ליקרים להם, גם כאשר, מסיבה כלשהי, הם אינם מסוגלים לצוות על כך בכתב. סיבה נוספת (ועצובה בהרבה יותר) לקיומו של סעיף זה, ניתן לתלות בהיותה של מדינת ישראל חשופה ללא מעט אירועי טרור ולפיגועים, שאינם, בהכרח, מאפשרים לאנשים להתכונן למותם בצורה מסודרת באמצעות מתן צוואה כתובה וחתומה בפני עורך דין. ולכן, בזכות סעיף זה, גם כאשר האדם תלוי בין החיים למוות, נפתחת בפניו האפשרות להודיע בע"פ על אופן חלוקת הירושה.

לצוואה הניתנת בעל פה שינוי מהותי משלוש צורות ההורשה האחרות, בעצם כך שהיא אינה נכתבת, המצווה אינה רואה את הנוסח שלה, והוא אף אינו חתום עליו. זאת, מאחר וצוואה בע"פ נלמדת מעדות מי ששהו במחיצת המצווה, והבינו את רצונו. בנסיבות כגון אלו, ברור למדי כי קיים החשש הטבעי כי העדים היו עלולים שלא לשמוע היטב, להבין, או אפילו להעביר בצורה מדויקת את הצוואה שנאמרה בעל פה. משכך, קבע המחוקק מספר פרמטרים, שקיומם מהווה תנאי לתקפותה של הצוואה שבעל פה.

התנאים לתוקפה של צוואה בעל פה

התנאי הראשון – שהמצווה יהיה במצב אובייקטיבי של "שכיב מרע", או, לחילופין, יראה את עצמו כעומד אל מול פני המוות.

התנאי השני – הצוואה בעל פה צריכה להתבצע בפני שני עדים.

התנאי השלישי – על העדים הנוכחים לשמוע את המצווה ולהבין את דבריו.

התנאי הרביעי – דבריו של המצווה והנסיבות לאמירת הצוואה יירשמו בזיכרון – דברים. אי קיום סעיף זה עלול לפגוע בתקפותה של הצוואה שניתנה בעל פה.

התנאי החמישי – זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים ככל שניתן, לאחר אירוע מתן הצוואה.

התנאי השישי – זיכרון הדברים, כשהוא רשום וחתום ע"י העדים לציווי, יופקד בידי הרשם לענייני ירושה.

כל הללו – הרישום, החתימה והפקדת זיכרון הדברים בידי הרשם, חייבים להיעשות בסמוך ככל הניתן, למועד שבו ניתן לבצעם.

כמו כן,

חשוב לדעת, כי דינה של הצוואה הניתנת בעל פה להתבטל בחלוף חודש ימים מחלוף הנסיבות אשר הצדיקו קיומה, וזאת, כמובן, במקרה והתמזל מזלו של המצווה אותה והוא נותר בין החיים.